אחרי שסיימתי את לימודיי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד התגייסתי לצה"ל, לחיל הים. בתחילה הייתה מושבה של מפקדת חיל הים בחיפה אך לאחר מכן היא הועברה ואנו אתה למטה המטכ"ל בקריה בתל אביב.
כמובן שהרב צבי או כמו שאנחנו מכנים אותו 'המורה צבי' שמר אתנו על קשר הדוק כל העת גם בעת שירותינו בצבא. והנה יום אחד אני רואה לפתע מרחוק דמות מוכרת מהלכת בתוך הקריה. זה היה ר' צבי. מובן שמיהרתי לקראתו לדרוש בשלומו ולנצל את ההזדמנות לשוחח עמו.
בין הדברים שאלתי אותו לפשר מעשיו כאן, ר' צבי ענה לי שיש לו קרוב משפחה שמשמרת כאן והוא הולך לפגוש אותו. "ומה שמו של קרוב משפחתך"? שאלתי. "הדר קמחי" ענה לי הרב צבי . נאלמתי דום. מדובר בסגן מפקד חיל הים באותם ימים, בדרגת תת אלוף. ואז אמר לי ר' צבי בא תצטרף אלי, ואכן ליוויתי אותו למשרדו של תת אלוף קמחי.
הוא הציג אותי לפניו כתלמידו ומאז היה לי מעין ייחוס… כי בכל פעם שתת אלוף קמחי היה רואה אותי היה מתעניין בשלומי ומבמקש ממני למסור דש לרב צבי. וכשהחברה ראו את סגן מפקד החיל משוחח עמי ככה סתם בשבילי הקריה הדבר גרם להם להתייחס אלי במשנה חשיבות.
פעם אחת ביקש ממני ר' צבי שאמסור לתת אלוף קמחי הזמנה לאירוע בר מצוה של אחד מבניו ואכן עשיתי זאת. תת אלוף קמחי שמח והודה לי. בהגיעה יום בר המצווה פנו אלי מלשכתו של קמחי והורו לי לסור למשרדו. ניגשתי ללשכת סגן מפקד החיל ואז אמר לי תת אלוף קמחי כך: "הערב אני נוסע לבר מצווה אצל הרב צבי, חשבתי שיהיה נאה אם אתה וחבדניק השני (הרב גור אריה איגל) תצטרפו אלי". וכך עשינו.
בדרך חזור משמחת בר המצווה התענין קמחי מאוד במאמר אותו חזר נער הבר מצווה. הסברתי לו כמיטב יכולתי והוא נהנה מאוד מהתוכן. אחר כך אמר לנו – "דעו לכם, שהרב צבי הוא יהודי מיוחד ואני אוהב אותו במאוד מאוד. אני מעריך ומחשיב את חכמתו ותבונתו ונוהג להתייעץ אתו רבות".
