ב״ה
מילות נחמה , מליבה ועטה של חשי רבינוביץֿ. ד אייר תשע״ח.
לדודתנו החשובה והיקרה לנו מאד מאד. ולכל הילדים שיחיו עמ״ו.
עני ועטי נוטפים דמע בעת הזו – בעת הקשה בו אנו רוצים לנחם על אבדן כה יקר – ״דאבדין ולא משתכחין״, אבידה שאינה שכיחה. מי יתן לנו תמורתו? אנו רוצים לנחם והיא לא תצלח. רק התום והיושר שבו חינך דודנו המנוח את כל הסובבים אותו, רק בהסתכלות עליו בהליכותיו בקדש. החינוך לקבלת הנהגת הקב״ה בעולמו, ככה כמו שהוא מנהיג. והקבלה האצילית שלו נוכח כל המאורעות, רק הם יהוו דוגמא חיה לקבלת הנוחם מאיתו יתברך. ״שהמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאב עוד…״
אינני יודעת אם שמתם לב שפטירת דודינו – איש האשכולות המיוחד והמופלא באדם, נפטר ב – נצח שבתפארת, אוי כמה שהקב״ה מכוון צרכיו. הלא דודינו המיוחד הנציח בפני כל מי שבא במגע עמו מהי התפארת שבאדם. – בשבת קראנו בפרקי אבות ׳איזוהי דרך ישרה…. שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם׳. הדוד הגדול המיוחד שלנו היה ׳תפארת לו מן האדם׳. רק בהתבוננות בו ראינו את זה. על אחת כמה וכמה כשפתח את פיו המפיק מרגליות- שלווה, נוחם, עידוד וברכות עד בלי די, שפעה אישיות כבירה, שאין לנו בה השגה, אבל הרגשנו בכל רמ״ח איברינו את גדולתה, הודה ותפארתה: ,תפארת לו מן האדם״. הוא הנציח את זה. מספיק להזכר בו רק בשביל לראות את הנצח הזה עומד מול העניים. ״תפארת לו מן האדם״ חבל! חבל! שהפסקנו להרגיש את זה. מי שלא חוה זאת לא יבין. אין לנו תמורתו.
אך מה שברור הוא , שאת הנצח הזה לקח כמו גם כן לחיי נצח.
כי ברור שאדם שבא לשם בהתגלמות של כזו תפארת, דבק שם בחיי הנצח כשכולו כליל תפארת לעד ולנצח נצחים.ֿ
ומה נדהמתי בשבת כשקראו את שיר הכבוד למול ארון הקודש הפתוח.
״אנעים זמירות בשירים אערוג״.
3 פעמים אכן מופיע – צבי תפארת.
- לחן ולכבוד צבי תפארת
- נוה הצדק צבי תפארתו
- וצניף מלוכה – צבי תפארת
אכן דודינו היקר – ״צבי תפארת״ שנלקח לבית עולמו ביום הספירה הקדוש. נצח שבתפארת.
יהא זכרו ברוך לעד ולנצח נצחים.
ברור שתהא זו תמונה חיה מול עינינו. איזו תפארת יש בהנהגה אצילית שכזו כשרואים בחוש ובפעל ״מח שליט על הלב״ – עצמת שלטון של מוח על הלב.
ואת ההשראה הזו רואים על כל יוצ״ח ובאי ביתו. אכן ירושה יקרת ערך הנחיל לכם אביכם. אני זכיתי בילדותי להתבשם במעט שבמעט, ובשבילי, לעולמי וחלקי נשאב המון מאותו כח. הבנתי הרבה דברים שלא נתנים לביטוי אלולא ראיתי וחויתי זאת – בימי הקיץ בו התארחתי בביתכם החם והמיוחד, שאוירה מיוחדת שררה בו. אוירת קדושה וחדוה, שמחה אמיתית ויראת שמים טהורה, מלאת חיות של חסידות
– אוי זה היה נפלא, חויה בלתי נשכחת. המון הכרת הטוב אני חייבת לדודי היקר ז״ל ולבני ביתם שיבדלו לחיים ארוכים.
מי יתן וימשיכו בדרכו המיוחדת להפיצה ולהאדירה בעולם. כי חיי צדיק אין להם סוף. מעשיו והשראתו המיוחדת ממשיכים לפכות כמעין המתגבר ע״י הסובבים אותו, ילדיו, תולדותיו וממשיכי דרכו.
ואלייך דודתי היקרה. אין לי מילים. איזו הרמוניה ששררה בביתכם. כמה ידעת לייקר את היקר מכל. איזו דוגמא חיה מצטיירת לנגד עיני. דוגמא שלא ראיתי לה אח ורע!
יהי רצון שכל הצדקות הזו, כל הצדקות וכל זיכוי הרבים העצום שהוא מביא עמו לשמי רום נושאים אתם את צדקתך שהרי עמדת לימינו לאופן כל כך מופלא. שימליצו טוב בעדך, לבריאותך השלימה וה׳ ינחמך ויחזקך להמשיך לעמוד ולנהל את ממלכתך ולהמשיך את רצונו, להמשיך להנחיל לדורות את מורשתיכם שתבדלו לחיים ארוכים. ותרווי רב נחת מיוצ״ח, לראות בנים ובני בנים. ונינים הולכים בדרכי אבותיהם – עד ביאת גוא״צ במהרה בימינו אמן. בקרוב ממש, שנזכה כולנו יחד להתאחד, ״ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים״.
החותמת ברגשות נסערים – ומיאדך בהשראת ברכת תנחומים, שהרי כה צוונו הבורא לנחם ולהתנחם. שהמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ולא תוסיפו לדאווה עוד.
אחייניתך, בת אחיך שליט״א
לבני ובנות דודתינו היקרים- מבת דודכם
בנימין וחשי רבינוביץ (רובין)
